תְּרֵין מִסְכֵּינִין אַפְקְדוּן תְּרֵין סְאִין דִּשְׂעָרִין גַּבֵּי רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר זַרְעוֹן וְחַצְדּוֹן. וָאַעֲלוּן בְּעָייָן מֵיסַב שְׂעָרֵיהוֹן. אֲמַר לוֹן אַייתוּן גַּמְלָיָא וַחֲמָרָיָא וּסְבוּן שְׂעָרֵיהוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
תרין מסכנין וכו'. כל אלו המעשים לספר בגודל חסידותו של ר''פ בן יאיר ורוב גדולתו שהיה גוזר ונתקיים כדלקמן. שני עניים הפקידו אצלו סאתים שעורים וזרע אותן וקצרם ולבסוף בקשו מדת השעורים שהפקידו אצלו ואמר להם תביאו גמלים וחמורים לטעון עליהם ותקחו השעורים שלכם שנתרבו כל כך:
חֲמָרָתֵיהּ דְּרִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר גְּנָבוּנָהּ לִיסְטֵיֵי בְּלֵילִיָּא 4a עָֽבְדָת טְמוּרָה גַבָּן תְּלָתָא יוֹמִין דְּלָא טַעֲמָא כְּלוּם. בָּתָר תְּלָתָא יוֹמִין אִיתְמַלְּכוּן מַחֲזָרָתָהּ לְמָרָהּ. אָֽמְרִין נִישְׁלְחִינָהּ לְמָרָהּ דְּלָא לִימוֹת לְגַבָּן וְתִיסְרִי מְעָֽרְתָא. אַפְקוּנָהּ וְקָמַת עַל תּוּרְעַת דְּמָרָהּ שׁוּרִייַת מְנַהֲקָה אֲמַר לוֹן פּוֹתְחוּן לַהֲדָא עֲלִיבְתָא דְּאִית לָהּ תְּלָתָה יוֹמִין דְּלָא טְעִימַת כְּלוּם. פָּֽתְחוּן לָהּ וַעֲלַת לָהּ. אֲמַר לוֹן יְהָבוּן לָהּ כְּלוּם תֵּיכוּל. יְהָבוּן קוֹמָהּ שְׂעָרִין וְלָא בְעִית מֵיכוּל. אָֽמְרֵי לֵיהּ רִבִּי לָא בְעִית מֵיכוּל. אֲמַר לוֹן מְתַקְּנָן אִינּוּן. אָֽמְרוּ לֵיהּ אִין. אֲמַר לוֹן וַאֲרֵימִיתֻן דְּמַייָן. אָֽמְרוּ לֵיהּ וְלֹא כֵן אִילְפָן רִבִּי הַלּוֹקֵחַ לְזֶרַע וְלִבְהֵמָה קֶמַח לְעוֹרוֹת וְשֶׁמֶן לְנֵר שֶׁמֶן לָסוּךְ בּוֹ אֶת הַכֵּלִים פָּטוּר מִן הַדְּמַאי. אֲמַר לוֹן מַה נֵיעֲבִיד לְהָדָא עֲלִיבְתָא דְּהִיא מַחְמְרָה עַל גַּרְמָהּ סַגִּין. וַאֲרִימוּן דְּמַייָן וָאָֽכְלָת.
רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר אֲזַל לְחַד אֲתַר אֲתוּן לְגַבֵּיהּ אָֽמְרוּן לֵיהּ עַכְבָּרָיָא אֲכַל עִיבּוּרָן. גָּזַר עֲלֵיהֹן וְצַמְתּוּן שָׁרוּן מְצַפְצְפִין אֲמַר לוֹן יָֽדְעִין אַתּוּן מַה אִינּוּן אָֽמְרִין אָֽמְרוּ לֵיהּ לָא. אֲמַר לוֹן אָֽמְרוּ דְּלָא מְתַקְּנָא. אָֽמְרוּ לֵיהּ עוֹרְבָן וְעָֽרְבוֹן וְלָא אַנְכּוּן.
Pnei Moshe (non traduit)
ולא אנכון. ולא אירע להם אח''כ שום נכוי והפסד מן העכברים:
עכברייא. אוכלין תבואה שלנו ומה נעשה וגזר עליהם ונתאספו כל העכברים והתחילו להיות מצפצפין בקולם ואמר להאנשים יודעין אתם מה הן אומרין ואמרו לא ואמר להם אני אומר לכם מה הן מצפצפין לפי שהתבואה שלכם אינה מתוקנת ממעשרות לפיכך אוכלים אותה ואמרו לו עורבן תקבל עליך להיות מתקן לנו המעשר מל' התערב נא וקיבל ותיקנם:
מַרְגְּלִי מִן דְּמַלְכָּא סַרָקִיָּא נָֽפְלָת וּבָֽלְעָת חַד עַכְבָּר. אֲתָא לְגַבֵּי רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר אֲמַר לֵיהּ מִן אֲנָא חֲבַר. אֲמַר לֵיהּ לִשְׁמָךְ טָבָא אָתִית. גָּזַר עֲלֵיהֹן וְצַמְתּוּן. חָמָא חַד מְגַבַּע וַאֲתֵי אֲמַר גַּבֵּי הָהֵן נִיהוּ וּגְזַר עֲלוֹי וּפְלָטָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
מרגלוי מן דמלכא סריקיא. מרגלית אחת של המלך ישמעאל נפלה ובלעה עכבר אחד ובא אצל ר' פנחס בן יאיר ובקש ממנו להצילה ואמר לו ומה אני וכי חובר חבר נעשיתי וא''ל המלך לשמך הטוב שאתה גוזר ומתקיים באתי אצלך וגזר ונתאספו כל העכברים שבאותו מקום וראה א' מגבע ואתי הוא יותר גבוה מהאחרים מל' הר וגבעה ואמר אצל זה הוא המרגליות ולפיכך נראה יותר גבוה וגזר עליו ופלטה:
רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר אֲ֗זַל לְחַד אֲתַר אֲתוּן לְגַבֵּיהּ אָֽמְרוּן לֵיהּ לֵית מַבּוּעָן מְסַפַּק לוֹן. אֲמַר לוֹן דִּילְמָא לָא אַתּוּן מְתַקְּנִין. אָֽמְרוּ לֵיהּ עוֹרְבָן וְעָֽרְבוֹן וְאַסְפַּק לָהוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
לית מבוען מספק לן. המעין שלנו שממנו משקין השדות אינו מספיק לנו ואמר להן דילמא אין אתם מתקנים המעשרות כהוגן ובקשו ממנו שיקבל על עצמו לתקן להם וללמדם וקיבל ותיקן להם ומאז והלאה היה המעין מספיק להם:
רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר הֲוָה אֲ֗זִיל לְבֵית ווַעַד וַהֲוָה גִּינַיי גְּבִיר. אֲמַר לֵיהּ גִּינַיי גִּינַיי מַה אַתְּ מְנַע לִי מִבֵּית ווַעֲדָה וּפְלַג קוֹמוֹי וַעֲבַר. אֲמַר לֵיהּ תַּלְמִידָיו יָֽכְלִין אֲנָן עָֽבְרִין. אֲמַר לוֹן מַאן דִּידַע בְּנַפְשֵׁיהּ דְּלָא אֲקִיל לְבַר נַשׁ מִיִּשְׂרָאֵל מִן יוֹמוֹי יַעֲבוֹר וְלָא מְנֻכֶּה.
Pnei Moshe (non traduit)
והוה גיניי גביר. שם הנהר גיניי והיה גדול הרבה וגבר ועלה על כל גדותיו וא''ל גיניי גיניי וכי אתה תמנע ותעכב אותי מלילך לביה''מ ונחלק לפניו ועבר ושאלו תלמידיו אם הם יכולין ג''כ לעבור והשיב להם מי שיודע בנפשו שלא עשה שום רעה ולא ביזה לבר ישראל מימיו הוא יעבור ולא ינזק ואם לאו לא יעבור:
רִבִּי חַגַּיי בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֵׁהָיָה חוֹפֵר בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת לָעוֹבְרִים וְשָׁבִים. פַּעַם אַחַת הָֽיְתָה בִתּוֹ עוֹבֶרֶת לִינָשֵׂא וּשְׁטָפָהּ נָהָר. וַהֲווֹן כָּל עַמָּא עָֽלְלִין לְגַבֵּיהּ בְּעִייָן מְנַחֲמָתֵיהּ וְלָא קְבֵיל עֲלוֹי מִתְנַחֲמָה. עֲאַל רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר לְגַבֵּיהּ בְּעֵי מְנַחֲמָתֵיהּ וְלָא קְבֵיל עֲלוֹי מִתְנַחֲמָה. אֲמַר לוֹן דֵּין הוּא חָסִידְכוֹן. אָֽמְרוּ לֵיהּ רִבִּי כָּךְ וְכָךְ הָיָה עוֹשֶׂה כָּךְ וְכָךְ אִירְעוֹן. אָמַר אֵיפְשַׁר שֶׁהָיָה מְכַבֵּד אֶת בּוֹרְאוֹ בְּמַיִם וְהוּא מְקַפְּחוֹ בְמַיִם. מִיַּד נָֽפְלָה הֲבָרָה בְּעִיר בָּאָת בִּתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ. אִית דְּאָֽמְרֵי בְּסִיכְּתָא אִיתְעֲרִייָת. וְאִית דְּאָֽמְרֵי מַלְאַךְ יָרַד בִּדְמוּת רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר וְהִצִּילָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
בסיכתא איתעריית. בקוץ ויתד אחד שנזדמן לה בתוך הבור נתערית בו ועלתה:
וא''ר פנחס וכי זה הוא החסיד שלכם שאינו רוצה להצדיק עליו הדין ולהתנחם והשיבו לו רבי כך וכך וכו' ומשום כך לבו כואב לו ביותר והתפלל עליו ר' פנחס ואמר איפשר שזה היה מכבד את בוראו במים בחסד שהיה עושה עם הבריות והוא ית' מקפחו להענישו במים ומיד נפלה קול הברה בעיר שניצולה ועלתה:
ולא קביל עלוי מתנחמה. לא רצה לקבל תנחומין:
רִבִּי חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא הֲוָה יְתִיב אֲכִיל בְּלֵילֵי שַׁבָּת פְּחַת פְּתוֹרָא קוֹמוֹי. אָֽמְרוּ לֵיהּ מַהוּ כֵן. אָֽמְרָה לֵיהּ תַּבְלִין שָׁאַלְתִּי מִשְׁכֵנָתִי וְלָא עִישַּׂרְתִּיו. וְהִזְכִּיר תִּינָייָן וְעָלָה הַשּׁוּלְחָן מֵאֵלָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
פחת פתורא קומוי. נפחת השלחן מלפניו ונפל ושאל מה זה והשיבה לו אשתו תבלין שאלתי משכנתי ושכחתי מלעשרן והזכיר תנאי המעשר שיהא במקום אחד להפרישו אחר השבת ועלה השלחן מאליו:
רִבִּי טַרְפוֹן הֲוָה יְתִיב אֲכִיל וּנְפַל פִּיתּוּתָא מִינֵיהּ. אָֽמְרוּ לֵיהּ מַהוּ כֵן. אָמַר לָהוּ קוֹרְדּוֹם שָׁאַלְתִּי וְעָשִׂיתִי עַל גַּבֵּי טְהוֹרוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
קורדם שאלתי. משכן שלי ועשיתי על גבו טהרות, ולפיכך אירע לי שנפל פתי ממני להודיעני שלא היה זה בחזקת טהרה:
רִבִּי בְּעִי מִישְׁרֵי שְׁמִיטְתָא סְלַק רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ מַה עִיבּוּרָיָא עֲבִידִין. אֲמַר לֵיהּ עוּלְשִׁין יָפוֹת. מַה עִיבּוּרָיָא עֲבִידִין. אֲמַר לֵיהּ עוּלְשִׁין יָפוֹת. וִידַע רִבִּי דְּלֵית הוּא מַסְכְּמָה עִימֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ מִישְׁגָּח רִבִּי מֵיכוּל עִימִּין צִיבְחַר פְּטָל יוֹמָא דֵין. אֲמַר לֵיהּ אִין. מִי נְחֵית חֲמָא מוּלְווָתָא דְּרִבִּי קַייָמִין. אֲמַר כָּל אִילֵּין יְהוּדָאֵי זְנִין אֵיפְשַׁר דְּלָא חֲמֵי סְבַר אַפּוֹי מִן כְּדוֹן. אָֽזְלִין וְאָֽמְרִין לְרִבִּי וּשְׁלַח רִבִּי בְּעֵי מְפַייְסָתֵיהּ. מָטוּן בֵּיהּ גַּבֵּי קַרְתֵּיהּ אֲמַר בְּנֵי קַרְתֵּיהּ קוֹרְבִין לִי וְנָחִתוּ בְּנֵי קַרְתָּא וְאַקְפוּן עֲלוֹי. אֲמַר לוֹן רִבִּי בְּעֵי מְפַייְסָתֵיהּ. שַׁבְקוּנֵיהּ וַאֲזוּל לוֹן. אֲמַר בְּנֵי דוֹדִי קוּרְבָן לִי. נָחִתָת אֵישְׁתָא מִן שְׁמַיָּא וְאַקְפַּת עֲלוֹי. אָֽזְלוּן וְאָֽמְרִין לְרִבִּי אָמַר הוֹאִיל וְלֹא זְכִינָן נִישְׂבַּע מִינֵיהּ בְּעָֽלְמָא הָדֵין נִיזְכֵּי נִישְׂבַּע מִינֵיהּ בְּעָֽלְמָא דְּאָתֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
אפשר דלא חמי סבר אפוי מן כדון. אפשר שלא יראה פני מעכשיו ולא אלך לסעוד עמו וכששמעו קולו הלכו ואמרו זה לפני רבי שלח אחריו לפייס אותו וכשהגי' לעירו אמר יבואו בני עירי ויקרבון אצלי ובאו והקיפוהו שלא יראו אותו השלוחים ויכריחו עליו וכשאמרו השלוחים בשביל רבי הוא שרוצה לפייסו הלכו בני העיר משם מפני כבודו של רבי וקרא ר' פנחס לבניו ולבני ביתו שיקרבו אצלו ולהקיפו וירדה אש מן השמים והקיפו אותו שלא ימצאו אותו השלוחים והלכו ואמרו לרבי ואמר הואיל ולא זכינו להשביע עצמנו מזיו פניו בעה''ז יה''ר שנזכה לשבוע מפניו בעוה''ב:
א''ל אין. ומשירד ראה המוליות של רבי עומדין ואמר האם כל אלו היהודים זנין ומקיימין אותן והלא הן בריות מזיקין:
פטל. מל' מאכל חשוב ובב''ר פרשת ויצא אין חמא קווקי חד הוה נסיס פטיליקין חד הוה נסיב:
משגח רבי. אם רבי רוצה להשגיח עלינו ולאכול עמנו מעט עוף היום הזה:
א''ל. רבי לר' פנחס:
רבי בעא מישרי שמיטתא. האי עובדא גרסינן לה לקמן בפ''ג דתענית יותר מבואר דקאמר התם דס''ל לרבי להתיר שביעית בזה''ז שאינה אלא מדרבנן מפני דוחק העניים שאין להם מה לאכול ומפני החשודים בלאו הכי על השביעית ורצה שיעשה בהיתר ועלה קאמר שפעם אחת בקש רבי להתיר שביעית ועלה ר' פנחס בן יאיר אצלו ושאלו רבי ומה התבואה עושה בשדה והשיב לו בדחייה עולשין יפות וכן בפעם שנייה והבין רבי שאין דעתו מסכמת עמו להתיר שמיטה:
הַלּוֹקֵחַ מִן הַחֲמֶרֶת בְּצוֹר וּמִן הַמְגוֹרֶת בְּצִידָן חַייָב הָא מִן הַמְגוֹרֶת בְּצוֹר וּמִן הַחֲמֶרֶת בְּצַידָן פָּטוּר. מֵחֲמוֹר יְחִידִי בְצוֹר. חֲמֶרֶת שֶׁנִּכְנְסָה לְצוֹר דֶּרֶךְ כְּזִיב. אִתָא חֲמֵי אִילּוּ עָֽמְדָה לָהּ בִּכְזִיב פְּטוּרָה עַכְשָׁיו שֶׁנִּכְנְסָה לְצוֹר חַייֶבֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
הלוקח מן החמרת בצור. מן חבורה של החמרים שהביאו תבואה בצור וחזקתן מן הארץ שהיא קרובה לה הן מביאין לפיכך חייב בדמאי:
ומן המגורת בצידן. מן האוצרות שאוצרין בצידן והיא יותר קרובה להארץ מצור חייב שחזקתן שאוצרין מפירות הארץ:
הא מן המגורת בצור ומן החמרת בצידן פטור. לפי שצור אינה כ''כ קרובה להארץ ואין דרך בעלי האוצרות להיות אוצרין שם מפירות הארץ כ''א ממקום היותר קרוב להם והוא ח''ל והחמרים שמביאין ממקום יותר רחוק לפיכך בצידן פטור שאין דרכן להביא מהארץ שהיא יותר קרובה לה אלא מחו''ל הן מביאין ובצור חייבין כדאמרן שהיא אינה קרובה כ''כ ודרך החמרים להביא מן הארץ לשם:
מחמר יחידי בצור. כלומר וכן מחמר יחידי פטור אף בצור דתלינן משדות צור עצמה הביא כיון שאינו אלא יחידי:
חמרת שנכנסה לצור דרך כזיב. בעיא היא אם אנו יודעין שבאו מדרך כזיב ונכנסו לצור מהו:
איתא חמי. כלומר דמתמה הש''ס אתה רואה מאי קא מיבעיא ליה אלו עמדה לה בכזיב פטורה דהא אמרינן כזיב עצמה כלחוץ ואנו תולין שמח''ל מביאין ועכשיו משום שנכנסה לצור יהא חייבת בתמיה:
מִן גְּזִיב וּלְהַלָּן פָּטוּר מִן הַדְּמַאי. כְּזִיב עַצְמָהּ מַה הִיא. תַּנִּי גְּזִיב עַצְמָהּ פְּטוּרִין מִן הַדְּמַאי.
Pnei Moshe (non traduit)
כזיב עצמה מה היא. כלפנים או כלחוץ:
תני בתוספתא שם. כזיב עצמה פטורה מן הדמאי:
וְהָתַנִּי קִילוֹר שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה אָסוּר בַּהֲנָייָה. שַׁנְייָא הִיא דִּכְתִיב לֹא יִדְבַּק בְּיָֽדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֶרֶם. מַה בֵּינָן לִשְׁמָרִים שֵׁל גּוֹי אִילּוּ שְׁמָרִים שֵׁל גּוֹי שֶׁמָּא אֵינָן אֲסוּרִין בַּהֲנָייָה. הָא שְׁמָרִים שֶׁיָּֽבְשׁוּ אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם הֲנָייָת עֲבוֹדָה זָרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
והתני קילור של ע''ז אסור בהנייה. מפני היין שבו אלמא לא מחשבינן ליה כמו שנתבטל:
שנייא היא. ע''ז דכתיב בה ולא ידבק בידך מאומה מן החרם אפי' כ''ש ממנה:
מה בינן לשמרים של עכו''ם. על הברייתא פריך דאוסרת בהנאה לקילור של ע''ז וכי מה בינה לשמרים והן החרצנים והזגין דאסורין בהנאה כשהן לחים הא אם יבשו אין בהן משום הניית ע''ז כדתנן בפ' אין מעמידין החרצנים והזגין שלהם לחין אסירין ויבישין שנשתהו יב''ח מותרין דאין להן ממשות של איסור ואמאי הקילור אסור הרי אינו ניכר בו ממשות של ע''ז ולא משני מידי:
יַיִן לְקִילוֹר קֶמַח לַעֲשׂוֹתוֹ מָלוּגְמָא חַייָבִין בְּוַדַּאי וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּדְמַאי הֵן עַצְמָן פְּטוּרִין מִן הַוַּדַּאי. הָכָא אַתְּ אֲמַר פְּטוּרִין מִן הַוַּדַּאי וְהָכָא אַתְּ אֲמַר פְּטוּרִין מִן הַדְּמַאי. כַּאן עַל גַּב גּוּפוֹ הוּא בָטֵל וְכַאן כֵּיוָן שֶׁהוּא נוֹתְנוֹ הוּא בָטֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
כאן ברישא על גב גופו הוא בטל. כלומר אינו בטל אלא כשהוא אוכל ונכנסין לתוך גופו אבל כל זמן שאינו אוכל אותן ניכר היין בתוך המורייס וכן באלונתית ובכולן אבל כאן בסיפא ביין לתוך הקילור וקמח למלוגמא ורטייה כיון שהוא נותנו לתוך הקילור או למלוגמא כבר הוא בטל ואינו ניכר לא היין ולא הקמח ולפיכך הקילו אף בודאי כשבאו ליד החבר לאחר שנתערבו ונתבטלו:
הכא את אמר פטורין מן הודאי והכא את אמר פטורין מן הדמאי. מ''ש ברישא דקתני הן עצמן פטורין מן הדמאי הא בודאי חייבין ומ''ש בסיפא דקתני הן עצמן פטורין אפי' מן הודאי:
יין לקילור. ליתן לתוך הקילור שמשימין בתוך העין לרפואה וסיפא דהתוספתא היא והכי גרסינין שם יין ליתן לתוך הקילור וקמח לעשותו מלוגמא ורטיה פטור מן הדמאי וחייב בודאי והן עצמן פטורין מן הודאי וגי' הספר בכאן נשתבשה:
יַיִן לְמוּרִייֵס וְיַיִן לַאֲלוֹנְטִית קִטְנִיּוֹת לַעֲשׂוֹתוֹ טְחִינִין חַייָבִין בִּדְמַאי וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּוַדַּאי הֵן עַצְמָן פְּטוּרִין מִן הַדְּמַאי. מַה נָן קַייָמִין אִין כְּרִבִּי אֲפִילוּ בִדְמַאי יְהוֹ חַייָבִין אִין כְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן אֲפִילוּ 4b בְּוַדַּאי יְהוֹ פְטוּרִין. אֶלָּא רִבִּי אֲנָן אָֽמְרִין בְּקַלִּין שֶׁהֵקִילוּ בִדְמַאי.
Pnei Moshe (non traduit)
בקלין שהקילו בדמאי. כלומר דזה הוא אחד מן הדברים שהקילו בדמאי ולא גזרו על התערובת שנתערב כשהוא ביד ע''ה ושאני הלוקח יין ליתן לתוך מורייס וכיוצא בו דהתם באו ליד חבר כשעודן בעין כדפרישית:
אלא כרבי אנן אמרין. אפי' תימא כרבי:
מה אנן קיימין. ומפרש הש''ס אליבא דמאן אנן קיימי להא דקתני הן עצמן פטורין אי כרבי אפי' בדמאי יהו חייבין ואי כר' אליעזר בר''ש אפי' בודאי יהו פטורין ופלוגתא דרבי וראב''ש שם בתוספתא דגריס הלוקח יין ושמן ליתן ע''ג חטטין וכרשינין לעשות טחינין חייב בדמאי ור''א בר''ש פוטר ולגי' האי ש''ס בהאי ברייתא היה כתוב דברי רבי ור''א בר''ש פוטר ומסיים שם וכן היה ר''א בר''ש אומר הלוקח כרשינין לעשותן טחינין פטור מן הדמאי וזה טעות דמוכח הוא שהרי דין דכרשינין כבר שנוי הוא לר''א בר''ש דפוטר בדמאי וצ''ל וכן היה ר''א בר''ש אומר הלוקח וכו' פטור מן הודאי שמעינן מיהת דרבי מחמיר באלו הדברים אפילו בדמאי ור''א בר''ש מיקל אף בודאי וכמאן אתיא הא דקתני ברישא הן עצמן פטורין מן הדמאי:
הן עצמן. ואם לקח אותן כך כשהן מעורבין ביד עם ארץ פטורין מן הדמאי שלא גזרו על תערובת דמאי:
יין למורייס. תוספתא היא בפ''ק הלוקח יין ליתן לתוך המורייס ויין לעשותו אלונתית. והוא עשוי ממים ויין ושמן אפרסמון. קטנית לעשותן טחינין ושם גריס וכרשינין לעשותן טחינין. והוא מאכל של גריסין ותבלין מעורבין בו חייבין בדמאי. אם ספק הוא כגון שלקחו מע''ה חייב לתקן דמאי הואיל ובאו לידו של חבר כשהן בעין ואצ''ל שיתקן בודאי אינם מעושרין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source